אודות רואנדה

ביקור ברואנדה הוא מבוא מצוין ליבשת אפריקה כולה - במיוחד בגלל האקלים הנעים מאוד של המדינה, רמות הביטחון והיציבות הגבוהות, הידידותיות הכללית של האנשים, וקלות ההתניידות וההגעה לכל האטרקציות המרכזיות תוך מספר שעות. אבל מעבר להיותה חלק מאפריקה, רואנדה היא מיקרוקוסמוס קטן בפני עצמה. בשל ריחוקה והשטח ההררי שלה, היא הייתה אחד המקומות האחרונים שבאו במגע עם שאר העולם. הרואנדים הם פטריוטים, גאים ושומרים על עצמם, ולכן תרבות ייחודית מאוד הצליחה לשגשג. האימוץ החזק של הממשלה הנוכחית את הגלובליזציה ואת הערכים "המודרניים" הוביל לתערובת מרתקת של ישן וחדש, של מסורות ושינוי.

גיאוגרפיה פיזית:

רואנדה היא מדינה קטנה ללא מוצא לים על הגבול בין מזרח ומרכז אפריקה, עם שטח של 26,338 קמ"ר. היא שוכנת כ-120 ק"מ דרומית לקו המשווה, 1,200 ק"מ מערבית לאוקיינוס ההודי ו-2,000 ק"מ מזרחית לאוקיינוס האטלנטי. השכנות כוללות את הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו (DRC) ממערב, טנזניה ממזרח, אוגנדה מצפון ובורונדי מדרום. למרות הקרבה לקו המשווה, רואנדה נהנית מאקלים מתון למדי עם טמפרטורה שנתית ממוצעת של כ-24 מעלות צלזיוס וכמות גשם סדירה עם שתי עונות גשם עיקריות מאמצע ספטמבר עד דצמבר ומסוף ינואר עד מאי. זאת בעיקר בשל גובהה הרב של המדינה, הנע בין 1,000 מטר ל-4,507 מטר. רואנדה היא פשוטו כמשמעו ארץ אלף הגבעות, בשל מיקומה על הקצה המזרחי של בקעת אלברטין, חלק מאגן הניקוז של נהרות הנילוס וקונגו.

היסטוריה:

חמש תקופות נפרדות מאפיינות את ההיסטוריה של רואנדה. הן כוללות את התקופה הטרום-קולוניאלית עד סוף המאה ה-19, התקופה הקולוניאלית עד 1962, תקופת העצמאות והמתחים המתמשכים בין שתי הקבוצות החברתיות העיקריות, רצח העם של 1994, והשלב שלאחר רצח העם.

בתקופה הטרום-קולוניאלית, החברה הרואנדית הייתה מאורגנת כממלכה וכללה שלוש קבוצות סוציו-אקונומיות - בני הטוטסי מגדלי הבקר, בני ההוטו החקלאים והטווה הציידים-לקטים. למרות היותם מיעוט, הטוטסי תפסו באופן מסורתי את השלטון תחת מערכת פיאודלית. בתקופה הקולוניאלית, הממלכה עברה לשלטון גרמניה, ומאוחר יותר גם בלגיה. שתי המעצמות הקולוניאליות החליטו לקבל, להשתמש ואף לאכוף עוד יותר את המערכת ההיררכית הזו. המתחים החלו לגדול, ובזמן העצמאות ב-1962, רוב ההוטו גבר על המלוכה והקים את ממשלת רואנדה הראשונה. לאחר מכן באה תקופה של חוסר יציבות כמעט קבוע עם עימותים תכופים בין הוטו לטוטסי, וכמה אירועים גדולים, כולל מלחמת אזרחים גלויה שהחלה ב-1990. נקודת השיא הטרגית הייתה "רצח העם היעיל ביותר בהיסטוריה העולמית" ב-1994.

ההתפתחויות שלאחר רצח העם הן לא פחות מ"נס". כיום, רואנדה היא אחת המדינות הבטוחות והיציבות ביותר באפריקה. יתר על כן, הממשלה קבעה מסלול מרשים לקראת פיתוח כלכלי בר-קיימא והפחתת עוני.

תרבות:

בעוד רואנדה נותרה מבודדת במידה רבה משאר העולם עד סוף המאה ה-19, המדינה ואוכלוסייתה הצליחו לפתח תרבות מגוונת ודינמית מאוד. בעוד שלגלובליזציה מתחילה להיות השפעה גדולה על החברה הרואנדית "המודרנית", מנהגים ומסורות מקומיות ישנות מתערבבים כעת עם השפעות מה"מערב" וגם מה"מזרח". הם יוצרים תערובת מעניינת והופכים לרצון של כל מבקר לחקור ולהבין.

מעבר לאורך קווי ההיסטוריה מציע גישה ראשונה לתרבות רואנדה. למרות המלחמה וההרס האחרונים, מספר אתרי מורשת תרבותית נשמרו. המבקרים יכולים לחקור אותם בטיול מאתגר דרך "5 מאות שנים של ציוויליזציה מזרח אפריקאית". בין האטרקציות נמנים המוזיאון הלאומי, ארמונות המלכים הישנים, מבנים מפוארים ואחוזות תה מהתקופה הקולוניאלית, או שרידי מלחמת האזרחים במדינה ורצח העם בתחילת שנות ה-90.

בעוד שאתרי מורשת תרבותית עשויים להיות נקודת העניין העיקרית עבור רבים, בדרך כלל התמונות ה"רגילות" של התרבות ה"חיה" העכשווית הן שמשאירות את הרושם הגדול ביותר. חובה עבור רוב המבקרים היא הופעה של רקדני אינטורה האלגנטיים, כמו גם חוויה עם יצרני מלאכת יד שזכו לשבחים רבים המשתמשים במגוון חומרים מגוונים כמו עלי בננה, סיסל, עץ, חימר ואפילו גללי פרות. אבל מלבד זאת, כל ביקור בכפר, כל אינטראקציה אישית עם אדם מקומי, כל חילופי תרבות משמעותיים ייצרו את התמונות והסיפורים של עם ידידותי ייחודי ושל ארצו היפה.